צ'ארלי צ'אפלין, 16 באפריל 1959, יום הולדת 70 כאשר אהבתי את עצמי באמת,
הבנתי שתמיד בכל הזדמנות הייתי במקום הנכון, בשעה הנכונה ובדקה הנכונה,
ואזר יכולתי להרפות.
היום אני יודע שיש לזה שם: הערכה עצמית.
כאשר אהבתי את עצמי באמת,
יכולתי להבחין שהיגון והסבל הרגשי שלי רק באו להתריע
שאני הולך נגד האמת הפנימית שלי,
היום אני יודע שקוראים לזה אותנטיות.
כאשר אהבתי את עצמי באמת,
הפסקתי להשתוקק לחיים אחרים,
והתחלתי לראות את כל המתרחש כתרומה לצמיחתי
היום אני ידוע שזה נקרא בגרות.
כאשר אהבתי את עצמי באמת,
התחלתי להבין כמה מעליב זה ללחוץ על מישהו למלא את בקשותי,
אפ שידעתי שזה לא הזמן או שאותו אדם עדיין לא מוכן,
אפילו כשהאדם הזה הוא אני
היום אני יודע שקוראים לזה כבוד.
כאשר אהבתי את עצמי באמת,
התחלתי להשתחרר מכל מה שאיננו בריא עבורי,
מאכלים, אנשים, מצבים, כל דבר שמשך אותי מטה,
בהתחלה לבי קרא לזה גישה אגואיסטית,
היום אני יודע שזה אהבת עצמי.
כאשר אהבתי את עצמי באמת,
חדלתי להתייסר על הזמן החופשי, הפסקתי לתכנן תכניות מרחיקות לכת,
ממש נטשתי את המיזם בהא הידיעה של עצמי,
היום אני יודע שקוראים לזה פשטות
כאשר אהבתי את עצמי באמת,
סירבתי להמשיך לחיות בעבר ולדאוג ללא הרף למה שיהיה בעתיד,
עכשיו אני חי את הרגע הזה, כי כאן קורה הכול,
היום אני חי כל יום ויום, ולזה קוראים שלמות.
כאשר אהבתי את עצמי באמת,
הבחנתי שהחשיבה שלי יכולה לאמלל אותי ולאכזב אותי מאוד,
אבל כשאני מגייס אותה לשירות לבי, היא פוגשת שותף חשוב ואמיתי,
ולזה קוראים לדעת לחיות,
לא חייבים לפחד מהעימות המתקרב ביני לבין עצמי או ביני לבין האחרים,
אפילו הכוכבים מתנגשים ביניהם ואז נולדים עולמות חדשים.
